התפרצויות זעם אצל ילדים
זה יכול לקרות במכולת, במיטה ובכל מקום. אתם יודעים שאם תגיבו בדרך שאינה מקובלת על ילדכם הצעיר, זה יקרה: פיו ייפתח לרווחה, מיתרי קולו ירקיעו לשחקים והנה שוב תמצאו עצמכם שואלים למה ומה הייתם יכולים לעשות אחרת כדי למנוע את התפרצות הזעם או לצמצם את תכיפות הופעתן.ילדים נתקפים בהתפרצויות זעם. השכיחות הנפוצה היא סביב גילאי שנתיים, אך יש ילדים שסובלים מהתפרצויות זעם גם אחרי ולפני. התפרצויות זעם מופיעות בספרות הפסיכולוגית כתופעה שכיחה ומקובלת. הסיבה, להופעתן לא תמיד נראית לעין, לכן יש להתנהל באופן טבעי מול הילד ובשום אופן לא לחשוש מתגובתו. ילד שיבין כי הוריו חזקים דיים כדי להתמודד עמו גם כשהוא זועם, יידע שהוא נמצא בסביבה חזקה ותומכת ויש סיכויים גבוהים לירידה בהתקפים, במשכם ובעוצמתם.
כחלק מבדיקת הגבולות, ילדים בודקים גם את תגובותינו אליהם. ילדים בודקים את תגובותינו להתפרצויות שלהם בטיול, בקניון או גני אירועים מול כל האורחים ובני המשפחה. אם נהיה עקביים בתגובותינו שם, במיוחד שם, מול הורים נוספים, מול אורחים ואנשים זרים, נשדר לילד חוזק, שיעניק לו ביטחון בידיעה שנמצא איתו מישהו חזק שיכול להגן עליו.
גם אם אמרנו את ה"לא" בחוסר תשומת לב ואנחנו ממש מתחרטים וחושבים כי יכולנו לפעול אחרת, כדאי שנזכור להגיד "כן" רק בפעם הבאה, אחרת הילד ילמד שמי שצועק – מקבל. לעומתו, ילד שיקבל תגובה חד משמעית שלילית במשך מספר התקפים רצופים, יבין כי זו לא הדרך ויפנה לדרכים חלופיות. חשוב מאד לתמוך בילד בזמן ההתקף, להכיל את האכזבה שלו. אפשר להזמין אותו אלינו לחיבוק, נשיקה ומגע גופני, זה ממש לא סותר את הלמידה החינוכית. אפשר להסביר לילד כי כשהגענו לאולם אירועים, פעלנו באופן אינסטינקטיבי והכנסנו את המעטפה לתיבה בעצמנו, מתוך הרגל. גם אם הילד לא יבין את המושגים, הוא יבין כי אנו משתפים אותו בסיטואציה שקרתה ורואים בו שותף ראוי לשיחה ולהסבר. אפשר לסכם בהבטחה לעצמכם ולו כי בפעם הבאה נזכור וניתן לו ההזדמנות לפעול בעצמו - ולדאוג לקיים אותה.
נכתב ע"י: בת-שיר פלח, גננת במקצועה ובעלת תואר ראשון בחינוך
עדכון אחרון בתאריך: 29-07-10
תגיות: זעם בקרב ילדים, טנטרום
תגובות
אין תגובות לכתבה זו
