פרידות בבוקר
לפעמים זה הולך חלק ואנחנו יוצאים בתחושת ניצחון, אך לא פעם אנחנו מתחילים את יומנו בהרגשה כבדה: שוב היתה פרידה קשה בגן. אנחנו מוצאים עצמנו מבולבלים וחסרי אונים בתחילת היום: האם ללכת ולהשאירו בוכה? למה הוא בוכה? הוא הרי הולך לגן הזה בקביעות כבר מספר חודשים. האם הכול בסדר? האם יש פרידה "נכונה" ואם כן איך נוכל להעניק אותה לנו ולילדנו?ילדים שונים נפרדים בצורה שונה
יש ילדים שנפרדים רק תוך כדי מגע או אחיזה של הדמות המטפלת בגן ואפילו בבית הספר. לעומתם, יש ילדים שברגע שיחליטו לשחרר את ההורה, ייזמו את הפרידה מעצמם תוך כדי כניסה לפעילות ולמשחקים בגן. יש ילדים שיגידו שלום ואחרים שיימנעו מכך. כמו שילדים נפרדים בצורה שונה, גם ההורים נפרדים בצורה שמתאימה להם. אין ספק שמדובר בהבדלים אישיותיים בין הילדים. בדרך כלל ילדים והורים נפרדים בצורה קבועה המאפיינת את הדינמיקה ביניהם.טקסי פרידה
ילדים נעזרים בטקסים בשגרת חייהם, הפעולות הקבועות, שחוזרות על עצמן מעניקות לילד קביעות וביטחון. כשילד יודע מה השלב הבא שעומד להגיע, הוא לומד לרכוש אמון בסביבה ובעצמו. לכן אם נתבונן בילדנו ובנו בזמן פרידה, נגלה את הטקס של הפרידה שלנו. יש ילד שנכנס לגן על הכתפיים של אבא, יש ילד שאוהב להביא לגן ספר בכל בוקר וילד אחר שייכנס הישר את הקולב לתלות את המעיל. מהתבוננות זו נוכל ללמוד על הטקס שמתאים לילדנו. כל שעלינו לעשות הוא לשמר טקס זה ולחזור עליו על מנת לבסס את הפרידה.פרידה תואמת ילד לעומת פרידה "נכונה"
אמנם כל ילד הוא שונה וזקוק לפרידה המתאימה לו, אך יש כללים לפרידה "נכונה", אחידה, כזו שמתאימה לכל ההורים והילדים.- פרידה היא רגע קשה, גם עבורנו וגם עבור הילדים. כדאי לקצר את הרגע הזה ולהימנע משהות ממושכת בגן עם הילדים לפני או אחרי הפרידה.
- רצוי לדבר עם הילד לפני שמגיעים לגן על התהליך, להזכיר את השלבים ומתי נפרדים.
- אם נזכיר לילד כי נחזור לאסוף אותו ומתי זה יקרה (אחרי שתקום מהשינה, אחרי ארוחת הפרי – סימן קונקרטי), נאפשר לילד להיזכר בעצמו שאנו חוזרים ומתי.
- בגילאים הצעירים אפשר להיעזר ב"חפץ מעבר" – צעצוע, מוצץ, שמיכה או חיתול אהובים, שיישארו עם הילד אחרי הפרידה. אין צורך בפרידה מהחפץ לפני או במקביל לפרידה מההורה. ייטב לו לילד להיפרד מהורה ומאוחר יותר להיפרד מהחפץ למיטה או לתא. עלינו לזכור שמדובר בילדים צעירים ולא בסטודנטים באוניברסיטה או בהכנה לפסיכומטרי. אם נתמוך בילד רגשית וניתן לו להיפרד בשלבים, הוא יתאמן בתהליכי פרידה ויוכל לבסס מיומנויות אחרות בעתיד.
- לא להתרגש מהבכי של הילד. ילד שרואה כי קשה לנו בפרידה, יתקשה להיפרד. ילד שרואה מבוגר בטוח ונינוח, ירגיש גם הוא בנוח להיפרד ולהשתחרר לתוך הפעילויות במסגרת החינוכית. הבכי הוא תגובה המבטאת את הקושי של הילד ואם הילד יראה שאנחנו נינוחים מול הקושי, ירגיש טוב לגבי עצמו וירגיש בנוח לבטא את הקשיים שלו.
- לא חוזרים אחורה. אם נפרדנו, אנו הולכים גם אם הילד מבקש שנישאר עוד. ילד שילמד כי אפשר להחזיר את ההורה, ינסה לעשות זאת בהזדמנויות נוספות ולא בטוח שזה יתאפשר בפעמים הבאות.
- עלינו לזכור כי ילדים חווים את הכאן ועכשיו, מבחינתם ברגע שהלכנו הם פנו לפעילות הבאה. בשונה מאיתנו, שנמשיך להיזכר ואולי לחשוב על מה שקרה בבוקר, ילדים הם סתגלניים ומרשים לעצמם לבטא את הקושי שלהם. תפקידנו, המבוגרים הוא לשדר להם כי אנו סומכים עליהם בהתמודדות ובהתגברות על הקושי.
- כמובן, שאם אנו נשארים בתחושת החמצה וגעגוע לזמן איכות עם הילד, תמיד אפשר ליזום יום כיף ביחד, אך כדאי להימנע מלעשות זאת כתגובה לקושי להיפרד. זאת על מנת למנוע קושי גדול יותר של הילד ללכת לגן כדי לקבל יום כיף מההורה.
נכתב ע"י: בת שיר סולמי, גננת ובעלת תואר ראשון בחינוך
עדכון אחרון בתאריך: 31-01-10
תגיות: מדריך, פרידות, בוקר, משמעת חינוך
תגובות
אין תגובות לכתבה זו
